Category Archives: טיפים בלשון

מה ההבדל בין המילה "עֲלוּת" למילה "מְחִיר"? בדרך כלל משתמשים בהן בהקשרים שונים. בפוסט זה תקראו על המשמעויות של שתי המילים ודוגמאות רבות מעבודות אקדמיות. לחץ להמשך קריאה

השימוש המוטעה במילים "לקחת חלק" ו"ליטול חלק" במשמעות "להשתתף" ודוגמאות מגוונות מעבודות אקדמיות. לחץ להמשך קריאה

מה ההבדל במשמעות בין המילה שווה למילה דומה ומגוון דוגמאות מטקסטים אקדמיים. לחץ להמשך קריאה

איך כותבים תפקיד, דרגה או תואר של אישה? אפשר ליצור צורת נקבה (ביחיד וברבים) לכל תואר, תפקיד ודרגה שאישה נושאת. בפוסט זה דוגמאות רבות לכך. לחץ להמשך קריאה

בלי משמעות: משמשת להבעת שלילה והיעדר: בלא, באין, בהיעדר. דוגמאות:• בלי חקר מפורט בכתבי היד, המצויים בשפע לרשות החוקר, קשה יהיה לעמוד במשימה זו. • הצלחנו להאט את קצב הדגימה במידה ניכרת בלי לפגוע באיכות התמונה.• אם פוטנציאל ההצלחה הרבייתית … לחץ להמשך קריאה

מתי ואיך כותבים את שם המספר בזכר ומתי בנקבה – כותבים ארבע או ארבעה? מתי ואיך כותבים את שם המספר בנפרד ובסמיכות – נכתוב ששת או שש? ומה באשר לשם הנמנה? נכתוב אותו ביחיד או ברבים – אחוז או אחוזים?
סטודנטים רבים טועים בכתיבת מספרים בעבודות האקדמיות.
בפוסט זה 12 כללים בסיסיים בכתיבת המספרים בעברית. לחץ להמשך קריאה

בעברית יש שמות שסטודנטים רבים מתלבטים במינם הדקדוקי (זכר/נקבה). בפוסט זה אציין כמה מהשמות ואדגים את השימוש בהם בתוך משפט. לחץ להמשך קריאה

איך נכון לכתוב: הוא נמנה עם חברי התזמורת או על חברי התזמורת? היא נמנית עם מקימי הארגון הבין-לאומי או על מקימי הארגון הבין-לאומי? נמנה עם משמעות הפועל מָנָה היא סָפַר (נִמְנָה = נִספר). על כן 'נמנֶה עם' משמעו 'נִספר עם', … לחץ להמשך קריאה

האם הצירופים אי-הסכמה, תת-תרבות ודו-לשוניות הם ממין נקבה או זכר? האם נכתוב אי-הסכמה מצער או מצערת? האם נכתוב תת-תרבות עירוני או עירונית? דו-לשוניות יהודי או יהודית? צירופים אלו הם צירופי תחילית + שם עצם ולא צירופי סמיכות. תחיליות כגון אי- … לחץ להמשך קריאה