Category Archives: טעויות לשון נפוצות

אי-הסכמה – זכר או נקבה?

טיפים לשוניים לשדרוג הטקסט האקדמי l דפנה גלייזר-אמיר l עלי דפנה - עריכה לשונית ייעודית אקדמית

האם הצירופים אי-הסכמה, תת-תרבות ודו-לשוניות הם ממין נקבה או זכר? האם נכתוב אי-הסכמה מצער או מצערת? האם נכתוב תת-תרבות עירוני או עירונית? דו-לשוניות יהודי או יהודית? צירופים אלו הם צירופי תחילית + שם עצם ולא צירופי סמיכות. תחיליות כגון אי- … לחץ להמשך קריאה

Posted in טיפים בלשון, טעויות לשון נפוצות, כתיבה תקנית בעברית | Tagged , , , | 4 Comments

תושבים צרפתים או צרפתיים? מתי בשני יו"ד ומתי ביו"ד אחת?

טיפים לשוניים לשדרוג הטקסט האקדמי l דפנה גלייזר-אמיר l עלי דפנה - עריכה לשונית ייעודית אקדמית

לעתים קרובות סטודנטים מתבלבלים (ובצדק) בדרך הכתיבה של כינויי ייחוס לעמים בזכר רבים, של מילים המציינות קבוצות שייכוּת בזכר רבים, של שמות תואר המתלווים לשמות עצם בזכר רבים שאינם מציינים בני אדם, ושל שמות תואר המסתיימים בנו"ן סופית בזכר רבים. … לחץ להמשך קריאה

Posted in טעויות לשון נפוצות, כללי, כתיבה תקנית בעברית | Tagged , , , | 2 Comments

השימוש המוטעה בפועל לבצע

טיפים לשוניים לשדרוג הטקסט האקדמי l דפנה גלייזר-אמיר l עלי דפנה - עריכה לשונית ייעודית אקדמית

משמעות המילה "לבצע" היא לעשות את אחרון כל המעשים. משמעותה חיתוך, מעשה שאין אחריו כלום, כגון חרץ, חתך, גזר, פסק. זאת כמו משמעות המילה לבצוע: האב בצע (חתך, פרס) את החלה וחילק לכל הסועדים. לעומת זאת בעברית יש אוצר של … לחץ להמשך קריאה

Posted in אוצר מילים, טעויות לשון נפוצות, מילים ומשמעותן | Tagged , , , , | Leave a comment

מה ההבדל בין התראה להתרעה?

טיפים לשוניים לשדרוג הטקסט האקדמי l דפנה גלייזר-אמיר l עלי דפנה - עריכה לשונית ייעודית אקדמית

לאחר קריאת הידיעה החדשותית ב-YNET בשבוע שעבר שכותרתה: "התרעה על פצצה במטוס אל על" (שהתבררה אחר כך כהתרעת שווא), החלטתי לכתוב פוסט קצר על ההבדל בין התראה להתרעה, נושא שמבלבל כותבים רבים. הסיבה לבלבול היא ששתי המילים בעלות משמעות של … לחץ להמשך קריאה

Posted in טעויות לשון נפוצות, כללי, כתיבה תקנית בעברית, סוגיות בלשון | Tagged , , , | 4 Comments

על ההבדל בין לוּ לבין אִם

טיפים לשוניים לשדרוג הטקסט האקדמי l דפנה גלייזר-אמיר l עלי דפנה - עריכה לשונית ייעודית אקדמית

אִם משמעותה: כאשר, כש-, בתנאי ש-. זהו תנאי ממשי, בר-קיימא. המילה באה לפני זמן עתיד. לדוגמה: אם אשכחך ירושלים, תשכח ימיני. (תהילים קלז, ח) לוּ (אילוּ) זהו תנאי מדומה, שאינו בר מימוש. המילה באה בעיקר לפני זמן עבר והווה. דוגמאות … לחץ להמשך קריאה

Posted in טיפים בלשון, טעויות לשון נפוצות, מילים ומשמעותן | Tagged , , | 2 Comments

אומן לעומת אמן / אומנות לעומת אמנות

טיפים לשוניים לשדרוג הטקסט האקדמי l דפנה גלייזר-אמיר l עלי דפנה - עריכה לשונית ייעודית אקדמית

סדרת הפוסטים "מילים דומות בעברית" נמשכת והפעם: מה ההבדל בין שם העצם אומן (אֻמָּן) לבין שם העצם אמן (אָמָּן, הוגים: oman)? אומן (אֻמָּן) משמעותה: בעל מלאכה, בעל מקצוע מאומן ומומחה, אדם העוסק במקצוע הכרוך במלאכת כפיים כגון נגר, סנדלר. באנגלית: … לחץ להמשך קריאה

Posted in טעויות לשון נפוצות, כללי, מילים דומות, מילים ומשמעותן | Tagged , , , | Leave a comment

עקב לעומת עכב

טיפים לשוניים לשדרוג הטקסט האקדמי l דפנה גלייזר-אמיר l עלי דפנה - עריכה לשונית ייעודית אקדמית

פוסט זה נכתב לבקשת אחד הסטודנטים שעוקבים אחריי. הסטודנט שאל שאלה מצוינת שרבים מתלבטים בה: "מה ההבדל בין עכב לעקב (בשני סגולים)?" אז קודם כול לא קיימת המילה עכב בשני סגולים. הכתיב הנכון הוא עם קו"ף, כלומר עֵקֶב, ומדובר במילת … לחץ להמשך קריאה

Posted in טעויות לשון נפוצות, כתיבה תקנית בעברית, מילים דומות | Tagged , , , | 4 Comments

השימוש המוטעה במילה "הכי" בכתיבה אקדמית

טיפים לשוניים לשדרוג הטקסט האקדמי l דפנה גלייזר-אמיר l עלי דפנה - עריכה לשונית ייעודית אקדמית

טעות נפוצה שסטודנטים רבים עושים בעבודה האקדמית, היא כתיבת המילה "הכי" במשמעות ביותר, יותר מכולם, בדרגה הגבוהה ביותר או במידה הרבה ביותר. המילה "הכי" משמשת בדרך כלל מילת שאלה במשמעות האומנם? וכי? האם? מילת שאלה התוהה אם משהו הוא באמת … לחץ להמשך קריאה

Posted in טעויות לשון נפוצות, כללי, כתיבה תקנית בעברית | Tagged , , , | 6 Comments

כתיבת הדו־תנועה ya בעברית

טיפים לשוניים לשדרוג הטקסט האקדמי l דפנה גלייזר-אמיר l עלי דפנה - עריכה לשונית ייעודית אקדמית

לפי כללי התעתיק מלועזית לעברית, מילים בעלות הדו־תנועה ya ייכתבו יא למשל: קוניאק אמוניאק (בעברית: נַשדוּר) זודיאק (בעברית: גלגל המזלות) צליאק (החלופה העברית: דַּגֶּנֶת. בעבר: כָּרֶסֶת.) ביליארד קוויאר ג'וליארד (בית הספר) פלגיאט (החלופה העברית: גנֵבה ספרותית) רוצה לקבל טיפים נוספים … לחץ להמשך קריאה

Posted in טעויות לשון נפוצות, כללי, מילים לועזיות | Tagged , | Leave a comment

פיזיקה או פיסיקה?

טיפים לשוניים לשדרוג הטקסט האקדמי l דפנה גלייזר-אמיר l עלי דפנה - עריכה לשונית ייעודית אקדמית

אנחנו ממשיכים בסדרת הפוסטים בנושא התעתיק העברי למילים לועזיות והפעם על שימוש באותיות זי"ן וסמ"ך. מילים רבות ממוצא יווני ולטיני נכתבות בזי"ן ולא בסמ"ך. על כן יש לכתוב: פיזיותרפיה ולא פיסיותרפיה (physiotherapy) פיזיוגנומיה ולא פיסיוגנומיה (physiognomy) פיזיולוגיה ולא פיסיולוגיה (physiology) … לחץ להמשך קריאה

Posted in חיפוש עורך לשון, טעויות לשון נפוצות, כללי, מבנה הטקסט האקדמי, מילים לועזיות | Tagged , , , | 6 Comments