חלופות עבריות למונחים לועזיים: תחום הממשל, המִנהל והדיפלומטיה

טיפים לשוניים לשדרוג הטקסט האקדמי l דפנה גלייזר l עלי דפנה - עריכה לשונית ייעודית אקדמית

חלופות עבריות למונחים לועזיים: תחום הממשל, המִנהל והדיפלומטיה

טקסט אקדמי עוסק בתחומי מחקר מגוונים שנחקרים בכל העולם, ולפיכך יש בו מונחים מחקריים אוניברסליים, הלקוחים משפות לועזיות, בעיקר מהשפה האנגלית. אף על פי כן הבה נעשה מאמץ ונכניס חלופות עבריות למילים הלועזיות, אם ישנן, כדי שהטקסט יישמר ויישמע עברי, ככל האפשר.

להרחבה בנושא עריכה אקדמית

במאמר זה אביא כמה חלופות עבריות למונחים לועזיים, שעליהן החליטה האקדמיה ללשון העברית, בלוויית דוגמאות מטקסטים אקדמיים.

הפעם החלופות הן מתחום הממשל, המִנהל והדיפלומטיה.

# אגודה שיתופית (קואופרטיב – cooperative)

  • משמעות: ישות משפטית עצמאית המתנהלת באופן דמוקרטי ופועלת לרווחת חבריה.
  • דוגמה: "ליגת הצילום" הייתה אגודה שיתופית (קואופרטיב) של צלמים שפעלו בעיר ניו יורק בשנים 1951-1936.

# אישיות לא-רצויה/בלתי רצויה (פרסונה נון-גרטה – persona non grata)

  • משמעות: אדם בעל תפקיד דיפלומטי או תפקיד רשמי אחר שהמדינה המארחת איננה רוצה בו בתחומה.
  • דוגמה: גדול המקטרגים היה חוקר יהודי-אמריקני, ג'ייקוב ניוזנר (Neusner), שבמשך שנים לא-מעטות, ובמוסדות ישראליים רבים עד היום, הס מלהזכיר את שמו, בבחינת אישיות בלתי רצויה (פרסונה נון גרטה) אינטלקטואלית.

# ביזוּר (דה-צנטרליזציה – decentralization)

  • משמעות: העברת תפקידים ואצילת סמכויות של רשות מרכזית לגופי מִנהל מקומיים או בדרג נמוך יותר.
  • דוגמה: רק ביזור (דה-צנטרליזציה) השלטון ומתן אפשרות ביטוי לרבגוניות יכול ליצור שלטון דמוקרטי.

# החלטה חוסמת, קול חוסם (וטו – veto)

  • משמעות: החלטה או קול של מדינה שניתנה לה הסמכות לבטל החלטה שהתקבלה ברוב קולות. הפועל: חָסַם בְּהַצְבָּעָה (=הטיל וטוֹ).
  • דוגמה: איראן ורוסיה חסמו בהצבעה (הטילו וטו) במועצת הביטחון החלטות שגינו את המשטר הסורי בגין אחריותו לאירועים במדינה.

# המצב הקיים (סטטוס־קוו – status quo)

  • משמעות: המצב כמות שהוא – ביחסים בין מדינות לעיתים יש יתרון למצב זה לעומת הסכנות הכרוכות בשינויים.
  • דוגמה: פיצוץ גרעיני היה מבטל את העמימות, מקבע את המצב הקיים (הסטטוס-קוו), מרחיק את ישראל מארה"ב ומבטיח פיתוחה של פצצה מצרית, מה שהיה תורם להעמקת המצב הקיים (הסטטוס-קוו) וחוזר חלילה.

# הֶסְדֵּר בְּפֹעַל (מודוס ויוונדי – modus vivendi)

  • משמעות: מצב שבו מתקיים הסדר זמני ולא רשמי בין מדינות שיש ביניהן עימות או מחלוקת.
  • דוגמה: דעתו הייתה שיש ליצור זיקה ישירה בין היציאה מירושלים לסיום המנדט, ולהשאיר בעיר כוחות צבא עד שייכון בה הֶסְדֵּר בְּפֹעַל (מודוס ויוונדי).

# חֶבֶר [של מדינות] (ליגה – league)

  • משמעות: התאחדות מדינית של עמים.
  • דוגמה: לכישלונה של הקהילה הבין-לאומית לפתור את המשבר בסוריה קדם כישלון של הַחֶבֶר הָעַרְבִי (הליגה הערבית) לקדם פתרון שכזה במסגרת הקונצנזוס הערבי.

# מִדְרָג (היררכיה – hierarchy)

  • משמעות: סולם הדרגות בארגון לפי סדר הסמכויות והכפיפויות.
  • דוגמה: חוק התכנון סיפק מסגרת למִדרג (היררכיה) של מוסדות תכנון, קבע את הרכבם, עיצב את מהותן של תוכניות והגדיר סמכויות ותחומי אחריות.

# מִרְכּוּז (צנטרליזציה – centralization)

  • משמעות: ריכוז כל התפקידים וכל הסמכויות בידי הרשות המרכזית.
  • דוגמה: לתהליך היווצרות המדינה שלושה ממדים עיקריים שבהם יש נקודות השקה רבות ומגוונות. הממד הראשון, בניין המדינה, כולל צעדים המעודדים גיבוש טריטוריאלי, מִרְכּוּז (צנטרליזציה), דיפרנציאציה של אמצעי הממשל והשגת מונופול על אמצעי הכפייה.

# עילה למלחמה (קזוס־בלי – Casus belli)

  • משמעות: פעולה המצדיקה או הנתפסת כמצדיקה יציאה למלחמה.
  • דוגמה: יש הטוענים כי מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה צודקת, שכן סגירת מיצרי טיראן היוותה עילה מוצדקת למלחמה (קזוס-בלי).

# צְבָאָנוּת (מיליטריזם – militarism)

  • משמעות: הערכה יתרה של הכוח הצבאי בחיי החברה והמדינה; גישה לוחמנית המעדיפה שימוש בכוח צבאי לשם פתרון בעיות מדיניות. שם התואר: צבאני (מיליטריסטי).
  • דוגמה: לדעת החוקר, יש לעשות הבחנה בין הפיקוח על הצבא כמוסד לבין הפיקוח על הצְבָאָנוּת (מיליטריזם) כתרבות פוליטית.

# רוֹדָן (דיקטטור – dictator)

  • משמעות: שליט במשטר רודני – שנטל לעצמו סמכויות וכוח בלתי מוגבלים.
  • דוגמה: מועמר קדאפי היה רודן (דיקטטור) של לוב, מאז תפס את השלטון בהפיכה צבאית בספטמבר 1969.

# תאגיד (קורפורציה – corporation)

  • משמעות: קבוצה המוסמכת על פי החוק לפעול כגוף משפטי (או כאישיות משפטית).
  • דוגמה: את רוב הקרקעות בפלשתינה קנו תאגידי נדל"ן (קורפורציות) אמריקניים ופולניים.

רוצה לקבל טיפים נוספים לכתיבה נכונה של הטקסט האקדמי שלך?

היכנס לכאן וקבל אוסף עשיר של טיפים לשוניים לכתיבה נכונה, שימנעו הורדת נקודות חשובות בהערכת עבודתך

This entry was posted in אוצר מילים, טקסט אקדמי, כללי כתיבה אקדמית: כל מה שרציתם לדעת על כתיבה אקדמית and tagged , , , , . Bookmark the permalink.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *