עשרה או עשר מרואיינים? איך נכון לכתוב מספרים בעברית?

טיפים לשוניים לשדרוג הטקסט האקדמי l דפנה גלייזר l עלי דפנה - עריכה לשונית ייעודית אקדמית

מתי ואיך כותבים את שם המספר בזכר ומתי בנקבה – כותבים ארבע או ארבעה?

מתי ואיך כותבים את שם המספר בנפרד ובסמיכות – נכתוב ששת או שש?

ומה באשר לשם הנמנה? נכתוב אותו ביחיד או ברבים – אחוז או אחוזים?

סטודנטים רבים טועים בכתיבת מספרים בעבודות האקדמיות, אז הבה נעשה קצת סדר.

הנה 12 כללים בסיסיים בכתיבת המספרים בעברית:

1# הסיום ָה המסמן כרגיל מין נקבה בחלקי הדיבור השונים, מסמן מין זכר במספרים היסודיים מ-3 עד 10

למשל: ארבעה פרקים (זכר) לעומת ארבע משימות (נקבה)

2# צורות הנסמך של שמות המספר מ־1 עד 10

זכר נסמך: אַחַד־, שְׁנֵי־, שְׁלֹשֶׁת־, אַרְבַּעַת־, חֲמֵשֶׁת־, שֵׁשֶׁת־, שִׁבְעַת־, שְׁמוֹנַת־, תִּשְׁעַת־, עֲשֶׂרֶת־.

נקבה נסמך: אַחַת־, שְׁתֵּי־, שְׁלוֹשׁ־, אַרְבַּע־, חֲמֵשׁ־, שֵׁשׁ־, שֶׁבַע־, שְׁמוֹנֶה־, תֵּשַׁע־, עֶשֶׂר־.

למשל:
שש (ולא: ששת) הנשים היו פעילות בוועדות שאליהן נבחרו לפני ארבע שנים.
שמונת (ולא: שמונה) המרואיינים ציינו נסיבות שבהן נעשה שימוש במכשיר הסלולרי האישי גם לצרכים מבצעיים במקביל לרשתות הצבאיות.

3# במספרים מ-11 עד 19 מצורפת המילה 'עשר' לזכר והמילה ' עשרה' לנקבה

למשל: חמישה עשר מרואיינים וחמש עשרה מרואיינות.

4# מאה = נקבה; אלף = זכר

למשל: שבע מאות לעומת תשעת אלפים.

5# שם המספר אחרי המילה 'פי' ייכתב בזכר

למשל: בתוך שש שנים גדל שטח היישוב פי שניים (ולא: שתיים).

6# מספר סתמי יבוא תמיד בנקבה

מספר סתמי הוא מספר שלא פירשו לידו את שם העצמים שהוא סופר, כלומר זה המספר כשהוא לעצמו. אלה למשל שמות המספר הבאים בתרגילי חשבון, במספרי טלפון ובצירופים אוטובוס (מספר) אחת, בית (מספר) שתיים וכדומה.

למשל: החוקר ניתח את פרק חמש עשרה בספר. (ולא: פרק חמישה עשר)

7# שמות מספר שבהם המילים מיליון, מיליארד וכדומה יכולים לבוא בכמה צורות

למשל: שבעה מיליונים בני אדם, שבעה מיליוני בני אדם, שבעה מיליון בני אדם, שבעת מיליוני בני האדם.

8# במספר, המעורב ממספר שלם ומשבר, השם הנמנה ממוקם בין המספר השלם לשבר

למשל: שני אחוזים ורבע, שלושה שקלים וחצי.

דוגמה במשפט: התאגיד הגיע למשבר חובות בהיקף של כמיליארד שקלים וחצי.

הערה: אפשר למקם את השם הנמנה גם אחרי השבר, אך אפשרות זו עדיפה פחות.

למשל: תשעה ורבע אחוזים, חמישה וחצי שקלים.

9# אחרי המספרים 10-2 השם הנמנה בא ברבים

למשל: שישה אחוזים (ולא: אחוז), שלושה שקלים (ולא: שקל), שמונֶה אגורות (ולא: אגורה).

במשפט: בכספת 138 אלף תעודות שערכן לפדיון הוא עד 10 שקלים (ולא: שקל).

10# אחרי המספרים 11 ומעלה השם הנמנה יכול לבוא ביחיד או ברבים

דוגמה: שיעור המובטלים במדינה המתפתחת הגיע לשלושים ושלושה אחוז (או: אחוזים).

11# שמות לועזיים המציינים מידות ומשקלות (כגון מטר, קילוגרם, דונם), יכולים לבוא בצורת היחיד גם אחרי המספרים 10-2

דוגמה: המטרה הייתה לראיין את כל המנותחים שהפחיתו לפחות שמונה קילוגרם (או: קילוגרמים) מן המשקל שלפני הניתוח.

12# ציון הימים בחודש הוא במספר מונה בזכר

למשל: תשעה באב, אחד באפריל, ארבעה עשר באוקטובר (ולא במספר סודר: תשיעי באב, ראשון באפריל).

במשפט: באחד בדצמבר נערך הטקס לכבוד כניסת הרמטכ"ל לתפקיד (ולא: בראשון בדצמבר).

This entry was posted in טיפים בלשון, טעויות לשון נפוצות, כללי and tagged , , . Bookmark the permalink.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *