איך תחסכו בקלות זמן יקר וכאב ראש בישורת האחרונה שלפני הגשת העבודה האקדמית

טיפים לשוניים לשדרוג הטקסט האקדמי l דפנה גלייזר-אמיר l עלי דפנה - עריכה לשונית ייעודית אקדמית

זה שנים שאנו ב"עלי דפנה" עוסקים בעריכה לשונית של עבודות אקדמיות, בעיקר תזות ודוקטורטים. השירות שלנו, עיקרו עריכה לשונית של תוכן העבודה, אך אנו עורכים גם את ההפניות הביבליוגרפיות בגוף הטקסט (או בהערות השוליים) ואת רשימת המקורות בסופו לפי הכללים הנדרשים (APA / MLA / שיקגו ועוד).

אלה 3 הבעיות השכיחות ביותר שאנו נתקלים בהן בבואנו לערוך את ההפניות והמקורות:

1# היעדר נתונים במקורות הביבליוגרפיים כגון שם פרטי של מחבר (מקוצר או מלא), מספר הכרך / הגיליון שבו נמצא המאמר, מספרי העמודים של מאמר / פרק או ציטוט ישיר.

2# כתיבה לא אחידה – הסטודנט כותב כמה גרסאות של שם המחבר, של שם כתב העת וכדומה. וגם כתיבה לא אחידה של הסדר שבו מופיעים שמות המשפחה ושמותיו הפרטיים של מחבר (שכיח מאוד בשמות לועזיים. למשל, בהופעה אחת נכתב: Pennington, B. F ובהופעה אחרת נכתב: Penington, F. B)

3# היעדר הפניה למקור הרשום ברשימת המקורות ולהפך: היעדר מקור ברשימת המקורות להפניה הכתובה בגוף הטקסט.

 

חשוב להבין: רשימת המקורות שלכם היא אחד החלקים הראשונים בעבודה האקדמית שנבדקים על ידי הבודקים / השופטים, ועל הבעיות האלה הם יחזירו לכם את העבודה להשלמות ותיקונים מייגעים.

כדי למנוע מכם את כאב הראש הזה, אחרי שכבר חשבתם שהכול מאחוריכם עם הגשת העבודה ולא תצטרכו לראות אותה יותר בחיים…, מבקש העורך (המקצועי והאחראי) מהסטודנט לחזור אל המקורות שאסף, להשלים את הנתונים החסרים ולבדוק את אופן וסדר כתיבתם הנכון.

העורך אינו אמור לדעת איך כותבים את שמו של המחבר ומהם מספרי העמודים של המאמר או הציטוט הישיר. העורך – תפקידו להאיר עיניו של הכותב בעניינים אלו!

השלמת הפרטים נשמעת כמשימה פשוטה למדי אך פעמים רבות לא כך היא: סטודנטים רבים מגלים לחרדתם כי כלל לא שמרו אצלם את הנתונים, ואז הם נאלצים להתחיל בשיטוט באינטרנט וכיתות רגליים בספריות לצורך השלמתם.

העיכוב הרב שנוצר עקב כך בהתקדמות תהליך העריכה ומועד ההגשה של העבודה, היה יכול להימנע בקלות רבה!

איך? פשוט מאוד:

חייבים להקפיד הקפדה יתרה וסבלנית על כתיבת המקורות במלואם ברגע השימוש בהם. כלומר, ברגע שמחליטים להיעזר במקור מסוים לצורך המחקר, כותבים את פרטיו המלאים ומקפידים בפנאטיות על כל אות ומספר.

יש לשים לב במיוחד ל:

1# איות מדויק של שם המחבר (שמות משפחה ושמות פרטיים).

2# כתיבת שמות המשפחה והשמות הפרטיים בסדר הנכון שבו מופיעים.

3# כתיבת שם המחבר באופן אחיד בכל הופעותיו בטקסט.

4# כתיבת מספרי עמודים (של ציטוט ישיר, מאמר בכתב עת, פרק בספר).

5# כתיבת מספרי הכרך, הגיליון של כתב עת.

6# במקור מאתר באינטרנט צריך לכתוב את שם המחבר (או ארגון אם לא צוין מחבר), שנה, שם העמוד / המאמר, כתובת באינטרנט (כדי למנוע טעויות מומלץ להשתמש ב"העתקה והדבקה") ותאריך הביקור באתר.

לדוגמה:

Duchastel, P. & Turcotte, S. (1996). On-line learning and teaching in an
information-rich context
. Paper presented at the International Conference
of the Internet Society. Montreal, Canada.
[http://www/nova.edu/~duchaste/inet.html – accessed 25/10/98]

7# כתיבת מקורות משניים (מקור שמוזכר בתוך מקור אחר, לדוגמה: לפי קופר (Cooper, 1991 בתוך שרייבר, 2004).

במקרה של מקור משני יש מנחים שמבקשים להכניס לרשימת המקורות גם את המקור שאתם קראתם (שרייבר) וגם את המקור שלא קראתם בעצמכם (Cooper). זאת כדי להקל על קורא שרוצה לקרוא את המקור הראשוני (Cooper) בעצמו. את הפרטים הביבליוגרפיים של Cooper אפשר יהיה למצוא ברשימת המקורות של שרייבר.

לכן ברגע שאתם בוחרים לצטט מקור משני, לכו מיד לחפש את המקור הראשוני וכתבו את פרטיו.

8# הפניה לכל מקור ולהפך – לפי כללי הכתיבה האקדמית, כל המקורות שהופיעו בהפניות בגוף העבודה, חייבים להופיע ברשימת המקורות – ורק הם. אין להכניס לרשימה מקורות שלא מופיעים בגוף העבודה.

לכן הקפידו לכתוב את ההפניה מיד לאחר העתקת הציטוט או כתיבת הפרפראזה שבגוף הטקסט ויחד עם זאת כתבו את המקור המלא ברשימת המקורות. פעולה זו תמנע גם את האפשרות שתואשמו בגנבה ספרותית (פלגיאט).

ואגב, אם תרצו להפנות את הקורא למקורות נוספים שלא השתמשתם בהם למחקרכם, תוכלו להכין רשימה נוספת של "מקורות מומלצים".

להלן שיטה אחרת (הציע אותה ד"ר ניסן לימור), שתחסוך לכם זמן יקר:

בעת הכתיבה השוטפת מכניסים הערת שוליים מיד לאחר ההפניה למקור, לדוגמה (Dafna, 2016)¹ וכותבים בהערת השוליים את כל פרטי המקור לפי הכללים.

בדרך זו ניתן לשמור את כל הפרטים בגוף העבודה, לשמר אותם בהעברת קטעים ממקום למקום וגם להעלימם אם הוחלט להשמיט קטע מהטקסט.

בסוף העבודה אפשר להעתיק את כל הערות השוליים למסמך וורד חדש, למחוק את כל מה שאיננו שייך לרשימה הביבליוגרפית, ומה שנותר הוא הרשימה הביבליוגרפית המלאה והתואמת את מה שמצוי בטקסט. רשימה זו מסדרים לפי הא"ב.

במקביל, מוחקים את הערות השוליים שהן הפניה למקור ביבליוגרפי ומשאירים רק טקסטים שהם הערת שוליים.

העבודה הטכנית הזאת פשוטה וגוזלת פחות זמן מחיפוש ברשימות או חלילה חזרה לספריות לצורך חיפוש המקור.

אז תודה לד"ר ניסן לימור על הטיפ החשוב!

ד"ר לימור הוא יו"ר המכון לאחריות אזרחית, המרכז ללימודים אקדמיים, אור יהודה וכן עמית מחקר בכיר, המכון למשפט ולפילנתרופיה, הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן, אוניברסיטת תל אביב.


שיהיה לכם בהצלחה רבה!

This entry was posted in גנבה ספרותית (פלגיאט), הפניות ביבליוגרפיות, רשימת המקורות and tagged , , , . Bookmark the permalink.

2 Responses to איך תחסכו בקלות זמן יקר וכאב ראש בישורת האחרונה שלפני הגשת העבודה האקדמית

  1. שמעון כרמי says:

    שלום דפנה!
    כמי שעבודת הדוקטורט שלו כבר מאחוריו[לשמחתי כי רבה] אני מקפיד לקרוא את הטיפים
    המצוינים שלך. תמיד טוב לראות את הדברים גם מזווית אחרת. כל הכבוד!
    ואם כבר נכנסתי לכאן יש לי שאלה:
    כאשר העבודה נכתבת בעברית[בישראל] ומביאה הפנייה למקור בערבית או פרסית, האם המקור יובא ברשימה הביבליוגרפית בערבית או ייכתב בתעתיק לעברית? ואם בתעתיק האם יש חובה גם לתרגם את כותרת המאמר/ספר?
    בתודה מראש

    שמעון כרמי

    • שלום שמעון,
      התייעצתי עם צוות העורכים שלי בעניין:
      להלן תשובותיהם:

      "מכיוון שיש גישות שונות לעניין, נראה לי שכדאי לסטודנט פשוט לשאול את המנחה/מרצה שלו ולנהוג לפי ההנחיות שיקבל. אין שום סיבה שיחפש תשובה אצלנו, כאשר ייתכן שהתשובה לא תהיה מקובלת על המנחה…"

      "כל הפניה למקור שאינו עברי או לטיני, תיכתב בתעתיק לעברית."

      "לדעתי, די בתעתיק, אבל רק כתוספת לשם המקורי. התרגום יכול להופיע פעם אחת בגוף העבודה, כהמחשה של רוח שם הספר, אבל מכיוון שתרגום השם אינו מקל על מציאת הספר או המאמר אין לו ערך ברשימה הביבלי', שם יובא בלשונו המקורית."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *