האם טקסט אקדמי צריך בכלל לעבור עריכה לשונית?

טיפים לשוניים לשדרוג הטקסט האקדמי l דפנה גלייזר-אמיר l עלי דפנה - עריכה לשונית ייעודית אקדמית

כל מי שעוסק בכתיבה אקדמית, קרוב לוודאי שואל את עצמו האם הטקסט שכתבתי צריך בכלל לעבור עריכה לשונית. ובכן, לדעתי, כל טקסט המיועד לפרסום, ובמיוחד טקסט אקדמי, חייב לעבור עריכה לשונית או לפחות הגהה.

גם אם הכתיבה של מחבר הטקסט היא משובחת, קולחת ובהירה, הטקסט חייב לעבור הגהה או עריכה. ומדוע? מפני שכל טקסט אינו חף מטעויות, החל משגיאות דפוס, פליטות קולמוס ושגיאות בכתיב חסר הניקוד, עבור לשגיאות כתיב ופיסוק וכלה בניסוח מסורבל ומייגע.

אמנם הפיכת המחקר ארוך השנים לטקסט כתוב היא העיקר, אבל, וכאן בא ה"אבל" הגדול, אף טקסט אקדמי המכבד את עצמו, לא יצא לאור או יודפס או יעלה לאוויר אם לא עבר קודם לכן עריכה לשונית בידי עורך לשוני, מדופלם, מקצועי ובעל ניסיון.

טקסט שעבר עריכה, שונה תכלית השינוי מטקסט שלא עבר עריכה.

טקסט שלא עבר עריכה, ויהיה המעניין ביותר, יעורר אצל הקורא אי-נעימות והרגשה של חוסר רצינות ושל חוסר מקצועיות.
למשל, אם כתבת "שגיעה" במקום "שגיאה", כתבת משפטים ארוכים מאוד ומסורבלים או לא חילקת את הטקסט לפסקאות, לפרקים, לתתי-פרקים וכדומה, נוצר אצל הקורא יחס של זלזול כלפי הטקסט כולו.

לעומת זאת, טקסט שעבר עריכה, יהיה חף מטעויות, מרשים, מנוסח היטב ומקצועי, ומי שיקרא את הטקסט, ישבח אותו על הקריאות, על הכתיבה הקולחת ועל הכישרון בביטוי.

לפיכך, השאלה איננה האם לערוך אלא איזה סוג עריכה נדרש (הגהה, עריכה לשונית-אקדמית, עריכת תוכן / עריכה יסודית) בהתאם לרמת הכתיבה של הטקסט.

אילו סוגי עריכה יש?

הגהה
– תיקון והאחדה של הכתיב והפיסוק והתאמתם לכללי האקדמיה ללשון העברית
– תיקון שגיאות בסיסיות בעברית (זכר/נקבה, שיבושי ביטויים ועוד)

עריכה לשונית-אקדמית
– תיקוני תחביר, הבהרה ושחבור של ניסוחים מסורבלים או מעורפלים
– העשרת השפה ודיוק בבחירת המילים
– האחדת המשלב או העלאתו
– רישום תקין של מראי מקום, מובאות, הפניות בטקסט, מקורות, מספור ועוד.
– רישום נכון של כותרות, כותרות משנה
– חלוקה לפסקאות
– הגהה

עריכת תוכן
– שכתוב (ניסוח מחודש)
– בחינת הטקסט מנקודת מבט רחבה ובעין ביקורתית
– איתור של סתירות, חזרות, חוסרים וליקויים אחרים במבנה
– מתן הערות תוכניות ומדעיות לתיקון ולשיפור
– עריכה לשונית
– הגהה

"יש להקפיד על הגהה מעמיקה ומלאה של החיבור במספר מישורים במהלך הכתיבה, ובעיקר בסיומה: העריכה הלוגית, העריכה הלשונית-תחבירית, והגהה טכנית למניעת טעויות דפוס. עבודה שמכילה טעויות רבות, מעידה על זלזול ורישול."
(מתוך: כללי הכתיבה האקדמית של אוניברסיטת תל אביב)

This entry was posted in כללי, כתיבה אקדמית, עריכה אקדמית, עריכה לשונית and tagged , , , , , . Bookmark the permalink.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *