תופעת המשפטים שאינם משפטים בעבודות אקדמיות (התחלת?… אז בבקשה תסיים…)

טיפים לשוניים לשדרוג הטקסט האקדמי l דפנה גלייזר-אמיר l עלי דפנה - עריכה לשונית ייעודית אקדמית

במהלך עבודת העריכה של עבודות אקדמיות רבות בשנים האחרונות ובעיקר דוקטורטים נחשפתי לטעויות חוזרות ונשנות שעושים הסטודנטים.

אחת התופעות השכיחות ביותר היא כתיבת משפטים קטועים, כלומר משפטים שאינם משפטים, חסר בהם הנושא, הנשוא או המושא או שניים מהם או אפילו שלושתם. בעיה זו גרמה כמובן לחוסר בהירות ולחוסר קוהרנטיות של הטקסט.

חשוב מאוד להקפיד לבדוק האם במשפט שכתבת יש נושא, נשוא, מושא, והאם הוא מביע רעיון אחד ברור.

להלן כמה דוגמאות למשפטים קטועים שכאלה והצעה לתיקון:

1# משפט קטוע: בתחילת שנות הארבעים, על רקע עלייתם והתבססותם של המשטרים הפשיסטיים באירופה.

זה איננו משפט (הנושא והנשוא נעדרים), ועל כן הכתוב אינו מובן. מה קרה בתחילת שנות הארבעים? מה רוצים לומר על תקופה זו?

התיקון (הוספה של נשוא ומושא): בתחילת שנות הארבעים, על רקע עלייתם והתבססותם של המשטרים הפשיסטיים באירופה, הושם דגש על פיתוח החשיבה כ"חיסון דמוקרטי" מפני שטיפת מוח אידיאולוגית.

2# משפט קטוע ולא ברור: אדם מבין את המושג "דמוקרטיה" כאשר הוא ממקם אותו.

היכן הוא ממקם אותו? מה רוצים לומר כאן? חסר מידע.

התיקון: אדם מבין את המושג "דמוקרטיה" כאשר הוא ממקם אותו במערך של מושגים כגון "הכרעת הרוב", "זכויות המיעוט", "חוקה" ו"הפרדת רשויות".

3# משפט קטוע ולא ברור: שלוש קבוצות נוספות, שבין 35% ל-39% מן המנהלים סברו שהן מופלות לרעה במידה רבה מאוד או רבה.

מה התכוון הכותב לומר על 3 קבוצות אלו במשפט? חסר כאן הנשוא (לרוב, פועל כלשהו) ומשלימים של הנשוא.

התיקון: שלוש קבוצות נוספות, שבין 35% ל-39% מן המנהלים סברו שהן מופלות לרעה במידה רבה מאוד או רבה, היו: ערבים, עולים מאתיופיה ואימהות לילדים קטנים.

אז בבקשה: התחל… והקפד גם לסיים…

This entry was posted in המשפט בטקסט האקדמי, טעויות לשון נפוצות, תחביר and tagged , , . Bookmark the permalink.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *