-
Primary Widget Area
-
This theme has been designed to be used with sidebars. This message will no
longer be displayed after you add at least one widget to the Primary Widget Area
using the Appearance->Widgets control panel.
- התחבר
Tag Archives: דיוק
התעלומה הקשה נפתרה, ברוך שפטרנו!

מה ההבדל בין המילה ייפטר למילה ייפתר? ממה נובע הבלבול ביניהן? מתי משתמשים בכל אחת מהן בטקסטים אקדמיים? ממש על כך בפוסט השבוע. לחץ להמשך קריאה
נמנה עם לעומת נמנה על

איך נכון לכתוב: הוא נמנה עם חברי התזמורת או על חברי התזמורת? היא נמנית עם מקימי הארגון הבין-לאומי או על מקימי הארגון הבין-לאומי? נמנה עם משמעות הפועל מָנָה היא סָפַר (נִמְנָה = נִספר). על כן 'נמנֶה עם' משמעו 'נִספר עם', … לחץ להמשך קריאה
מילים דומות בעברית – הועיד לעומת העיד

הועיד שורש י-ע-ד משמעויות: א. קבע, הזמין למקום ולזמן מסוים, העניק משהו למישהו או הקצה לו אותו, קבע שהוא ייפול בחלקו. ב. קבע כי מישהו ימלא תפקיד מסוים או יהיה בעמדה מסוימת. ג. קבע כי משהו נועד למטרה מסוימת. תרגום … לחץ להמשך קריאה
יותר לעומת עוד

מתי נשתמש ב"יותר" ומתי ב"עוד"? המילה "יותר" משמעות: הרבה מן, למעלה מן. עיקר עניינו של "יותר" הוא לשם השוואה דוגמאות: בראשית המאה ה-13 הקימו צ'נגיס ח'אן ויורשיו את האימפריה היבשתית הגדולה בעולם, רק האימפריה הבריטית של המאה ה-19 שלטה על … לחץ להמשך קריאה
Posted in אוצר מילים: כל המאמרים בנושא אוצר מילים, מילים ומשמעותן, שימושי מילה
Tagged בהירות הטקסט, דיוק, יותר, עוד
Leave a comment
השימוש המוטעה בפועל לבצע

משמעות המילה "לבצע" היא לעשות את אחרון כל המעשים. משמעותה חיתוך, מעשה שאין אחריו כלום, כגון חרץ, חתך, גזר, פסק. זאת כמו משמעות המילה לבצוע: האב בצע (חתך, פרס) את החלה וחילק לכל הסועדים. לעומת זאת בעברית יש אוצר של … לחץ להמשך קריאה
עקב לעומת עכב

פוסט זה נכתב לבקשת אחד הסטודנטים שעוקבים אחריי. הסטודנט שאל שאלה מצוינת שרבים מתלבטים בה: "מה ההבדל בין עכב לעקב (בשני סגולים)?" אז קודם כול לא קיימת המילה עכב בשני סגולים. הכתיב הנכון הוא עם קו"ף, כלומר עֵקֶב, ומדובר במילת … לחץ להמשך קריאה
מילים דומות: הִקציב – הִקצה – הִקציע – הֵקיץ

ישנן בעברית מילים הדומות מאוד בכתיבן אך שונות במשמעותן. בפוסטים הקרובים יוצגו כמה מילים כאלה וכן הבדלי המשמעות ביניהן. והפעם: מה ההבדל במשמעות בין הִקציב, הִקצה, הִקציע והֵקיץ? הִקציב משמעותה: קבע את הכמות הניתנת, פסק את מידתו המדויקת, הפריש סכום … לחץ להמשך קריאה
Posted in כללי, מילים ומשמעותן, שימושי מילה
Tagged בהירות ניסוח, דיוק, מילים דומות במשמעות שונה
Leave a comment
השימוש המוטעה במילה "הכי" בכתיבה אקדמית

טעות נפוצה שסטודנטים רבים עושים בעבודה האקדמית, היא כתיבת המילה "הכי" במשמעות ביותר, יותר מכולם, בדרגה הגבוהה ביותר או במידה הרבה ביותר. המילה "הכי" משמשת בדרך כלל מילת שאלה במשמעות האומנם? וכי? האם? מילת שאלה התוהה אם משהו הוא באמת … לחץ להמשך קריאה
Posted in טעויות לשון נפוצות: טעויות נפוצות בעברית מהן תרצו להימנע, כללי, כתיבה תקנית בעברית
Tagged בהירות ניסוח, ביותר, דיוק, הכי
8 Comments
6 טיפים לשמירה על אחידות בטקסט האקדמי

שמירה על אחידות ועל עקביות בטקסט האקדמי חשובה ביותר. האחידות תורמת לבהירות הטקסט, לתוכן חד-משמעי וברור, לקוהרנטיות, למראה אסתטי ולקריאות שלו. הנה 6 טיפים בכתיבת עבודה אקדמית, לשמירה על אחידות בטקסט: 1# ציטוט ביבליוגרפי: הדבר החשוב ביותר בעניין זה הוא … לחץ להמשך קריאה
כללים לכתיבת טווח בין מספרים ותאריכים בעבודה האקדמית בשיטת ה-MLA

כל מה שרציתם לדעת על שיטת ה – MLA זהו הפוסט השני בסדרה שעוסקת בכללי הכתיבה של מספרים ותאריכים בשיטת ה-MLA. פוסט זה מתמקד בכללים לכתיבת טווח בין מספרים. בכללים אלו ישנה הבחנה בין מספרים עד 99 (כולל) לבין מספרים … לחץ להמשך קריאה
Posted in MLA, כללי, מספרים בטקסט האקדמי
Tagged דיוק, טווח בין מספרים, טווח בין תאריכים, כתיבת מספרים בעברית, מספרים בספרות
8 Comments