עשוי לעומת עלול בטקסט האקדמי

טיפים לשוניים לשדרוג הטקסט האקדמי l דפנה גלייזר l עלי דפנה - עריכה לשונית ייעודית אקדמית

רבים מהסטודנטים מבדילים בעבודה האקדמית באופן ברור בין המילים 'עלול' ל'עשוי". במילה 'עלול' הם משתמשים לציון משהו שלילי שיקרה בעתיד, ובמילה 'עשוי' למשהו חיובי או ניטרלי שיקרה.

ההבחנה אכן שכיחה מאוד היום; היא התגבשה בעברית בת ימינו, ונשענת רק על השימוש הנפוץ במקורות במילה 'עלול' במשמעות השלילית. לדברי האקדמיה ללשון העברית, הבחנה זו אינה מחייבת, אבל מכיוון שכבר נכנסה לשגרה, אפשר לאמץ אותה.

להלן פירוט משמעויות המילים ומגוון דוגמאות לשימוש בהן בטקסטים אקדמיים, פעם לחיוב ופעם לשלילה.

עשוי

המילה 'עשוי' במקורות פירושה 'שעשו אותו', 'שנעשה', למשל: "הצינורות עשויים מפלדה".

גם המבנה 'עשוי ל-(שם פועל)' מופיע במקורות, ופירושו 'מה שטבעו ל', 'רגיל ל-' ולא 'אפשר שיקרה'. למשל בענייני טומאה נאמר על כמה חפצים "שאינן עשויין להיטלטל אלא במה שבתוכם" (משנה כלים ו, א), והכוונה שהם אינם בנויים כך שייטלטלו, ולא שאין באפשרותם להיטלטל.

בעברית ימינו המילה 'עשוי' במבנה 'עשוי + שם פועל' משמשת בעיקר במשמעויות: אפשר שיקרה (בעתיד), עשוי ל-, ייתכן או סביר ש-, יכול או מסוגל ל-, יש לו נתונים או פוטנציאל ל-. המילה יכולה לשמש לאו דווקא לחיוב.

דוגמאות מטקסטים האקדמיים:

בלי משמעות שלילית (השימוש השכיח):
• החוקר שהפיץ את המושג "מציאּות וירטואלית", טען כי המציאּות הזאת, המשלבת פנים וחוץ, סובייקט ואובייקט, עצמי ועולם חיצוני בצורה כה רדיקלית, עשויה לעורר הלכי רוח ומצבי תודעה מיסטיים.
• מושג אינו יכול להקיף את כל גילוייה של תופעה, אך הוא עשוי לגלם את הטיפוסי והמהותי שבה.

עם משמעות שלילית (השימוש הנדיר):
• במחלה הטרשתית מרבצים שומניים שנוצרו בדופן העורק, מביאים להיצרות הדרגתית של החלל הפנוי למעבר הדם, ומשמגיעה הטרשת לרמה קריטית, חווים תאי שריר הלב הממוקמים במורד הזרם, עקה איסכמית שעשויה לגרום למותם.
• הזיכרון של ההנאה אינו מהנה בהכרח: זיכרון של ארוחת ערב טעימה עשוי להיות מכאיב למדי, למשל בשעת רעב.


עלול

פירושה המילולי של המילה 'עלול' במקורות הוא 'עשוי'.

גם המבנה 'עלול + שם פועל' משמש בימינו במשמעויות: אפשר שיקרה (בדרך כלל בהקשר שלילי), ייתכן או סביר שיעשה משהו או שיקרה לו משהו (בעיקר משהו רע); עשוי.

דוגמאות מטקסטים האקדמיים:

עם משמעות שלילית (השימוש השכיח):
• בדומה למערכות איבר אחרות, גם כלי דם עוברים תהליך טבעי של בלאי, והם גם עלולים להינזק בפציעה.
• שינוי קל בטכנולוגיה או בדפוסי הצריכה עלול להפוך יכולת שנרכשה בעמל של שנים לחסרת ערך ולארכאית.

בלי משמעות שלילית (השימוש הנדיר):
• ההשקפות על טיב השירה בתקופה הספרדית, על צורותיה וסגנונה עלולות להשתנות מעת לעת.
• תורת הפסיכולוגיה החדשה מוכיחה כי התנהגות אנושית עלולה להשתנות במדד.

רוצה לקבל טיפים נוספים לכתיבה נכונה של הטקסט האקדמי שלך?

היכנס לכאן וקבל אוסף עשיר של טיפים לשוניים לכתיבה נכונה, שימנעו הורדת נקודות חשובות בהערכת עבודתך

This entry was posted in אוצר מילים, טעויות לשון נפוצות, עריכה לשונית and tagged , , , , . Bookmark the permalink.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *