שירותי עריכה לשונית בעברית ובאנגלית

דוקטורנט יקר,

קודם כול, אני חייבת להוריד בפניך את הכובע: אחרי כל כך הרבה שנים של מחקר אינטנסיבי, קריאת כמויות של חומרים והעלאת המחקר שלך על הכתב, שהיא השלב הקשה ביותר, המתסכל והמתיש ביותר, ובאמצע עשיית תיקונים על תיקונים על תיקונים, סוף סוף סיימת לכתוב את העבודה והגעת לרגע העריכה הסופית שלה, הכנתה לדפוס והגשתה.

מדובר במסע ייסורים קשה וארוך, שתפס פיסה ממש לא קטנה מחייך, ובלי המחויבות האדירה, הנחישות והמטרה הברורה, שעמדה לנגד עיניך כל השנים הללו, לא היה לך שום סיכוי להצליח, ומעטים מאוד אכן מצליחים בכך, כמוך! 

דוקטורנטים סיפרו לי על 7 מדורי הגיהינום שהם עברו במסע:

1. אחרי שנים של התעסקות באותו נושא, אותם פרטים, אותם ניסוחים, פשוט "נשבר לך" מהעבודה. כבר לא נותרו כוחות עבור הגהה לעבודות אקדמיות.

ארז, בן 37, דוקטורנט להיסטוריה: "כשהגעתי לשלב סיום העבודה (שלב הכתיבה), כבר רציתי ממש להקיא מהעבודה שלי. כתבתי אותו דבר וקראתי אותו דבר כל כך הרבה פעמים. עשיתי מיליון עריכות וארגון מחדש של החומר עד שכבר לא יכולתי להסתכל על הטקסט שלי".

2. קשה לך מאוד להפוך את הרעיונות הגדולים והמבריקים שלך לפרק הגיוני, מסודר וברור.

גיל, בת 28, דוקטורנטית למדעי המדינה: "אני שוכבת במיטה בלילה וחושבת על העבודה שלי, אני מבינה בדיוק מה אני צריכה לעשות, ויודעת מה הצעד הבא, למחרת אני יושבת מול המחשב אבל אז, העבודה שנראתה בלילה פשוטה וברורה לגמרי בראש שלי, נראית לפתע קשה מנשוא. ניסיתי אפילו את שיטת המחברת ליד המיטה כדי לכתוב מחשבות, רעיונות, סדרי עבודה, וזה לא עבד."

3. הצד הטכני שבהגהה לעבודות אקדמיות הכי מתסכל אותך.

רוני, בן 36, דוקטורנט לגאוגרפיה: "הצד הטכני הכי מעיק עליי. אני מפחד שלא אעמוד בתקנות המעצבנות של הכתיבה האקדמית. מי שלא עומד בחוקים האלה, אוכל אותה בגדול"!

4. המנחה השאיר אותך לבד. הוא נטש אותך ועסוק בענייניו.

אילנה, בת 32, דוקטורנטית לפילוסופיה: "הרגשתי בדידות גדולה במהלך העבודה. המנחה שלי כמעט לא ענה לטלפונים ולמיילים שלי. הוא היה עסוק בפרויקטים שלו וציפה שאנווט לבד בדרך. התחלתי אפילו לשנוא אותו ברמה מסוימת."

5. הלחץ הנפשי שחווים במהלך העבודה הוא עצום, עד כדי דיכאון.

דניאל, בת 44, דוקטורנטית למדעי המדינה: "כמעט בכל יום חשבתי על העבודה ועל איך לפתור בעיות שנתקלתי בהן. זו הייתה מחשבה טורדנית, יום־יומית, בלתי פוסקת. במהלך השנים האלה מצב הרוח שלי השתנה לעתים קרובות ובאופן קיצוני. צריך גם להבין: מדובר בתקופת חיים שבה מתרחשים גם החיים האישיים שלך, וקורים בהם שינויים גדולים כמו מעבר דירה, נישואין, נולדים ילדים. היה לי מאוד קשה להתפנות רגשית למחקר ולנטרל את הרעשים מבחוץ."

6. למה לאחרים תמיד קל יותר?

אלון, בן 31, דוקטורנט לתאולוגיה: "סטודנטים שקיבלו פטור משכר הלימוד ומלגת קיום מכובדת, יכולים להשקיע את כל זמנם במחקר. אני לא קיבלתי כלום וצריך לקרוע את התחת בלימודים ובמחקר שלי וגם בפרנסה. כך אני פשוט לא מספיק כלום."

7. הכרעת הדין הגורלית של השופטים האנונימיים מפחידה אותך נורא.

נועה, בת 31, דוקטורנטית לפסיכולוגיה: "לאורך כל הדרך פחדתי נורא מהביקורת ומההערות של המנחים, של הוועדה, פחדתי שיגידו לי לכתוב הכול מחדש. פחדתי נורא מההכרעה של השופטים."

ואולם, חשבת שהסיוט הגדול מאחוריך?

אולי כבר התחלת לדמיין את הרגע שבו אתה מנחית עותקים כרוכים טריים ומושלמים של הדוקטורט על שולחן המזכירות באוניברסיטה…  ואתה מדמיין את הרגע שבו נודע לך שקיבלת את התואר ד"ר הנכסף…

ואתה מדמיין את ההקלה האדירה שתרגיש, לוקח חופש מהכול ומתחיל לעשות את הדברים שמזמן לא עשית בגלל הדוקטורט: משקיע במציאת אהבה, במשפחה שלך, בבן/בת הזוג שלך.

אז זהו שלא, עדיין לא הגעת לשם.

כעת מגיע שלב העריכה הסופית של הדוקטורט וההכנה לדפוס, ועכשיו מתחיל הסיוט הגדול באמת…

אדוני השופט, אדוני השופט

בהכרעת הדין הגורלית יקבעו השופטים אם תקבל את התואר. השופטים מעריכים את עבודתך לפי כמה וכמה קריטריונים, ואופן כתיבת העבודה וניסוחה הוא קריטי.

למעשה, פרופסורים ומרצים חיים על המושג האקדמי, "Publish or perish", שמשמעותו "לפרסם או לחדול להיות". כל חייהם הם מאבק אין־סופי מול עורכי עיתונים מקצועיים אקדמיים, שיכולים על ניסוח להפיל מאמר שיכול להיות מועמד לפרס נובל!

חלקם, עם השנים, הופכים פנטיים אמִתיים לניסוח, לפיסוק, לסדר הצגת הדברים ואת תסכולם מוציאים על הסטודנט המסכן, ולא בכוונה כמובן. בהתחלה זה מתבטא בהורדת נקודות, בהמשך זה יכול להגיע לעיכוב התואר עצמו!

אין מה לעשות, תרבות ה"Publish or perish" של עולם האקדמיה יוצרת מנגנון מאוד נוקשה שאנשי האקדמיה חייבים לפעול לפיו, חייבים ליישר קו איתו כדי להיכלל בעולם הזה.

וההשלכות של כל זה עליך הן קשות מאוד.

אז על מה השופטים מורידים נקודות?

בכל מוסד אקדמי ובכל חוג יש קריטריונים שונים להערכת עבודות אקדמיות. אולם כולם דורשים עמידה בכללי הכתיבה האקדמית, ניסוח בהיר וקוהרנטי, עברית ואנגלית תקנית, תחביר נכון, פיסוק נכון והימנעות משגיאות כתיב והקלדה.

כתיבה בהירה ומנוסחת היטב היא חלק מהותי מהכישורים הנדרשים בכתיבה האקדמית. הרבה נקודות יכולות לרדת בגלל ניסוח. הרי ניסוח מעביר משמעות, ואם העבודה אינה מנוסחת היטב, המשמעות שלה הולכת לאיבוד, ואז שופט העבודה אינו מבין את התוכן ולא יכול להעריך אותו כראוי. כאן מודגשת חשיבותה של הגהה לעבודות אקדמיות.

סטודנטית אחת סיפרה לי שקיבלה ציון נמוך בהצעת הדוקטורט שלה כיוון שלדברי הבודק, "לא הייתי פרפקציוניסטית והניסוח היה כושל."

כותב תזה סיפר לי שהוא נדהם ממידת ההקפדה על ניסוח כבר החל משנה א' של התואר הראשון בחוג למתמטיקה בירושלים. לדבריו, כחצי מהנקודות, אם לא יותר, ניתנו על ניסוח נכון ומדויק של טענות והוכחות.

דוקטורנט בהתנהגות ארגונית גילה לי שגם הוא נתקל בזה עוד מלימודי התואר הראשון: "באחת מהעבודות הסמינריוניות שכתבתי בתחילת דרכי האקדמית, המרצה קטל את הכתיבה בצורה חריפה מאוד. הוא טען שהעבודה לא עברה עריכה ראויה לשמה, ובין היתר הוא ציין שלעתים פשוט לא ניתן להבין מה רציתי לומר ולעתים הכתיבה צורמת לעין. הוא הוריד לי נקודות רבות במפורש על צורת הגשת העבודה, על בעיות ניסוח וחוסר בהירות וסדר של הטקסט."

ובכן, נקודות יורדו לך על:

X כתיבה שלא לפי כללי הכתיבה האקדמית: אופן ציון מראי מקום, אופן כתיבת אזכורים חוזרים, אופן כתיבת ציטוטים וכו'.

X חלוקה לא נכונה והגיונית לפסקאות, ופסקאות שאינן מקושרות.

X סגנון כתיבה שאינו מתאים לכללי הלשון העיונית (לשון בעלת משלב לשוני גבוה ומקצועי, המתאימה לעבודות אקדמיות).

X כתיבה לא נכונה ואחידה של האזכורים בגוף העבודה, הערות השוליים או ההערות בסוף העבודה על פי כללי הרישום הביבליוגרפי הנדרש כגון APA או MLA או אחר.

X כתיבת או עריכת רשימה ביבליוגרפית (רשימת המקורות) שלא לפי כללי הרישום הביבליוגרפי הנדרש: APA או MLA או אחר.

X  כתיבה שלא לפי כללי הדקדוק והתחביר של הלשון העברית והאנגלית.

X  כתיבה שלא לפי כללי הפיסוק של הלשון העברית והאנגלית.

X  כתיבה שלא לפי כללי הכתיב חסר הניקוד של הלשון העברית וכללי הכתיב של הלשון האנגלית.

X  משפטים המנוסחים בצורה מעורפלת ודו-משמעית.

X  קטעים מיותרים, חזרות מיותרות (חזרות כאלה מאוד מעצבנות את השופטים.)

X שימוש בלתי אחיד במונחים ומושגים חוזרים.

X מבנה טקסט שאינו נכון.

X חלוקה לא ברורה ולא נכונה לפרקים ולסעיפים, כותרות ותתי-כותרות.

X אי-בהירות, סתירות, אי-התאמות בתוכן הטקסט.

X כתיבת מספרים, תאריכים, ראשי תיבות וקיצורים לא נכונה ולא אחידה.

X צורת הגשה מרושלת, אי-הקפדה על עיצוב הטקסט וסידורו כיאות.

X שגיאות כתיב, טעויות הקלדה.

איך תמנע את איבוד הנקודות היקרות?

כדי לאתר את כל הטעויות בעבודותיכם ולמנוע איבוד נקודות, אתם חייבים לעשות עריכה והגהה לעבודות אקדמאיות לפני הגשתה. לאחר ההגשה אין דרך חזרה. לכן שלב העריכה וההגהה הוא שלב קריטי ביותר.

ובאמת, אתה יכול לעשות עריכה בעצמך.

אולם יש כאן בעיה חמורה. הבעיה היא שראית את העבודה שלך יותר מדי פעמים. אתה פשוט לא מסוגל לראות אותה יותר!

איך תעשה עליה עריכת לשון? מאיפה תיקח את הכוחות כדי לקרוא אותה שוב והפעם ביסודיות (בלי לרפרף) ובנוסף גם לאתר טעויות שעשית?

אתה עלול לפספס טעויות שחייבות תיקון, טעויות שיכולות לקלקל בגדול את ההשקעה רבת השנים והייסורים שעברת.

אתה קורא את העבודה אבל מרגיש כמו עיוור, מסנוור, אתה כבר לא מצליח למצוא את הטעויות, ותהיה בטוח, יש טעויות. תמיד יש. בוודאי ובוודאי כשמדובר בעבודה של מאות עמודים.

יותר מכך, אתה כבר יודע בעל־פה מה המילים אמורות לומר, ולכן אתה פשוט לא רואה מה הן אומרות באמת.

אחת מהלקוחות שלי סיפרה לי שהיא בדקה את העבודה שלה 13 פעמים ואפילו בפעם ה-13 היא מצאה טעויות. היא כבר הייתה עם הלשון בחוץ, שבורה ומיואשת.

הפתרון: תן לנו להקל עליך, תן לנו לעשות את העבודה השחורה בשבילך

תן לנו לאתר את כל הטעויות הנסתרות מעיניך ע"י הגהה לעבודות אקדמיות ולוודא שלא עברת את 7 מדורי הגיהינום לשווא.

בדל עצמך מדוקטורנטים אחרים שסומכים רק על עצמם (או על חבריהם ובני משפחתם) ומגישים עבודות מלאות טעויות.

• תן לנו את עבודתך ונחסוך לך את כאב הראש שבעריכה חוזרת ואין-סופית שלה.
• תן לנו את עבודתך ונקצר משמעותית את מספר סבבי התיקונים עם המנחה שלך.
• תן לנו את עבודתך ותקבל אותה בחזרה חפה מטעויות ומנוסחת למופת.
• תן לנו את עבודתך ורגע הגשת הדוקטורט יהיה קרוב מתמיד.
• תן לנו את עבודתך ותקבל אותה בחזרה כתובה בקפידה לפי כללי הכתיבה האקדמית הנוקשים.
• תן לנו את עבודתך ותקבל עבודה אסתטית למראה וידידותית לקריאה.

זו הדרך הקלה, המהירה והבטוחה ביותר לסיום מושלם של עבודתך רבת השנים ולהשגת היעד האקדמי שלך.

התוצאה שתקבל תהיה חפה מטעויות, מרשימה, מנוסחת היטב ומקצועית, ומי שיקרא את עבודתך, ישבח אותה על הקריאות, על הכתיבה הקולחת ועל הכישרון בביטוי, ובשורה התחתונה התוצאה תתבטא בתואר ד"ר שתקבל.

לקוחה דוקטורנטית אמרה לי לא מזמן שלדעתה "עריכה לשונית איכותית ומקצועית של עבודה אקדמית מהווה 25% לפחות בציון שהתקבל או בתואר שהתקבל." מדוע? שאלתי אותה, והיא ענתה: "כי זה מה שרואים בסופו של דבר. טעויות לשוניות קופצות לעין, וזה משפיע על הרושם הכללי. שגיאות כתיב ולשון ישר תופסות את העיניים ועושות רושם רע על השופטים, זה מעצבן אותם ומסיח דעתם מן העיקר, ולכן גם פוגע בסיכוי לקבלת התואר."

מה לעשות כעת?

לקבלת הצעת מחיר לעריכה לשונית והגהה של הדוקטורט שלך (בעברית ובאנגלית), מלא את הטופס כאן למטה.

אנחנו מתנצלים מראש – עומס הפונים גדול – דוקטורנטים רבים מבינים שהגשת הדוקטורט, שעליו עמלו כל כך הרבה שנים, בלי לתת אותו לבדיקתו המיומנת של עורך לשוני רגע לפני ההדפסה וההגשה שלו, היא טעות שאין ממנה חזרה, ושעבודת העורך תחסוך להם כאב ראש מיותר וזמן יקר מפז. בכל מקרה – אנחנו מבטיחים לחזור אליך בתוך 48 שעות לכל היותר.